דפים

יום שבת, 1 ביוני 2013

מתגלגל על הלשון: פלוני פיברק כמה פלברות

אורוגוואי מספקת למטייל בה חוויה אנתרופולוגית מעניינת; על אף שהמדינה היא מדינת עולם ראשון מערבית לגמרי, רבים ההבדלים בינה לבין מדינתנו הקטנה, עד שלעתים ניתן לחשוב שבעולם שלישי עסקינן דווקא.
כך, למשל, על אף שרוב ככל תושבי המדינה מתניידים בעזרת כלי רכב ממונעים, לא נדיר לשמוע קול נקישות פרסות סוסים על האספלט. אלו הם עניים קשי יום הסובבים בעיר עם עגלותיהם ומחפשים בפחי האשפה הציבוריים בקבוקי פלסטיק למחזור ושאר מציאות.
.
עגלה עם סוסה ועוד כמה דברים

תופעה אחרת שאיני מכיר דומה לה בישראל היא שוק הירקות הנודד. בניגוד למקובל אצלנו, באורוגוואי אתה צריך לחפש את השוק - שכן הירקנים נודדים עם סחורתם, ארגזיהם ודוכניהם מרחוב לרחוב בחוקיות הידועה רק להם וליודעי ח"ן. עד כה הצלחתי לגלות שביום חמישי הם פורסים את מרכולתם ברחוב הסמוך לביתי, בָּרטוֹלוֹמְה מִיטְרְה, וביום שישי ברחוב בְּרוֹ המרוחק.
בשל ביקורי השבועיים חלק מהירקנים כבר מכירים אותי ויש לנו אפילו כמה בדיחות קבועות שנסובות בעיקר על המבטא הזר שלי. לפני כמה ימים החלטתי לסנוט בחזרה באחד הבסטיונרים של שוק הירקות והפירות, סתם כדי לענג את עצמי. 
אחרי שהעמסתי את עגלתי בכל טוב "הרפובליקה המזרחית של נהר אורוגוואי" (שם רשמי, אתם יכולים לקרוא לה רק אורוגוואי), פניתי לאחד המוכרים וטענתי באזניו שהוא יודע עברית. 
- "אני?!" הוא תמה. 
- "כן, כן, אתה" הדגשתי, בעוד חבריו מתקבצים סביבו כצבועים שריח בשר נבלה עלה באפם. הוא פלבל בעיניו והביט בי במבט מוזר. 
- "תראה", אמרתי לו והצבעתי על אשכולות הפרי הצהוב המכופף, "הרי אתה בוודאי יודע איך קוראים לפרי הזה בעברית?",
- "לא" הוא השיב בשלילה נמרצת, אך אני דחקתי בו: "נו, אז לפחות בספרדית?",
- "Banana", אמר בשפה רפה,
- "...ובעברית", התחלתי להוביל אותו באף, "זו גם כן בננה! הבנת?". 
- "ומה עם זה?" המשכתי והצבעתי על ערימת קלמנטינות עסיסיות
- "Clementina", אמר בהיסוס. המוּז הביא לו את המוּזה, כנראה.
הרעתי לו ממושכות; נדמה לי שאחרי הלימון, המנדרינה, הפומלה, המלון, הקיוי והמנגו הוא כבר תפס את העסק והיה בשל למכת המחץ. נופפתי באבוקדו מצומק בתנועה דידקטית. 
- "זה", אמר הבסטיונר בביטחון עצמי ניכר, "זה Palta". 
- "לא", הפטרתי ביובש, "דווקא אבוקדו".
מזל שמשלתי בלשוני ולא אמרתי לו שהדוכן שלו קרוי בעברית-רחובית "בסטה", מפני שהוא היה אומר לי "מספיק!" (Basta) ומעיף אותי לכל הרוחות...

אני (באמצע, למי שתהה) עם ירקנים מסבירי פנים

נו, אז אחרי ההקדמה הארוכה הגענו למנה העיקרית. מתברר שעל אף ההבדלים התרבותיים, שמות של פירות רבים משותפים לשפה העברית ולזו הספרדית. סיבת הדבר ברורה לכל בלשן חובב: העברית והספרדית שאלו מילים אלו משפה בינלאומית אחרת: אנגלית במקרה של שאילה בת-ימינו, יוונית ולטינית במקרה של שאילה ותיקה.
על אף שבדרך כלל שאלה העברית ולא השאילה (קמצנית!), יפה לגלות שמילה אחת* לכל הפחות עשתה גם את הדרך ההפוכה. ה"יובל" המקראי נתן את אותותיו גם בספרדית, בתיווך האנגלית. שנת היובל קרויה Júbilo, ובהשאלה קרויים כך גם ימי הפנסיה העליזים; Jubilar הוא הפועל המתאר את היציאה לחופשי מן העבודה בשנות השישים לחיי העובד; פנסיונר הוא Jubilado.
לרגל העובדה שנותרו לי עוד שלושה עשורים של עבודה מפרכת עד לפנסיה, אני רוצה להציע בפניכם שלוש מילים עבריות הקשורות למילים בספרדית, מילה לעשור, מילה לעשור. הגילוי הנאות מחייב לציין כל מיני דברים ובכלל זה שבפירוש המילה הראשונה נעזרתי במילון אבן-שושן.

פלוני
אדם או חפץ שזהותו אינה ידועה או שלא פורש שמו. מילה זו משמשת כיום בעיקר בשפה משפטית.
"המשיב נסע שוב לחצר הבית, פגע קלות באביו של פלוני והמשיך בנסיעתו לעבר פלוני" (החלטת בית המשפט העליון).
מילה זו מצויה כבר בעברית מקראית וגם בשפות שמיות נוספות כמו ארמית-תלמודית ("פלניא") וערבית ("פ'לאנ"). והנה לפלא שגם בספרדית סתם-איש קרוי "Fulano". קרוב לוודאי שהדימיון אינו מקרי ומקור מילים אלו במילה יוונית או לטינית פלונית-אלמונית כלשהיא. אפס כי כיום ה"פלוני" היווני הוא בכלל "אנונימי" (Anó̱nymos) וזה הלטיני הוא "גוידו" (Guido, שבוודאי הוא המקור ל"גאי" האנגלי: Guido-Guy).
 
לפברק 
לזייף. לעשות דבר שאינו הוגן. סלנג עממי.
"לא פיברקתי טוקבקים. מבטיח" (קפה דה-מרקר).
משמעות הפועל הספרדי Fabricar היא "לייצר" ומקורו במילה הלטינית Fabrica. גם באנגלית נושא הפועל במשמעות דומה, אלא שהוא אינו מצוי בשימוש נפוץ, כך שקרוב לוודאי שהפועל חדר לעברית מהספרדית, קרוב לוודאי שבתיווך הלדינו שהיא ספרדית מפוברקת. על אף שבמקור הפועל אינו נושא משמעות שלילית דווקא, איכשהוא בעברית הוא קיבל צביון עברייני, קרוב לוודאי שבתיווך בני העדה הספרדית**....

פלברה
התפארות שאין עמה דבר, דיבורים ריקים. סלנג עממי ישן.
"כולו פלברות, רוח וצלצולים" (טוקבק של פלוני. לא פיברקתי. מבטיח).
Palabra, מילה בספרדית שפירושה הוא "מילה". מאחר שמילה זו אינה קיימת בלטינית ובאנגלית, סביר להניח שהיא חדרה לעברית ישירות מן הספרדית, אולי בתיווך הלדינו. וכבר רוביק רוזנטל האגדי השמיע כמה פלברות בנושא.

אולי נהפוך זאת להרגל של קבע. חידת מה הקשר בין התמונה לרשומה?

קרוב לוודאי שישנן מילים נוספות שעשו עלייה מארצות דוברות ספרדית. אמשיך לאסוף אותן ואשמח אם קוראים דוברי ספרדית יסייעו לי בכךמעת, אשתי היקרה?).
ולקינוח, מה עם ה"אבוקדו"? מילה עברית נאה זו היא בתה של ה-Avocado האנגלו-צרפתית. המקסיקנים אוכלים אותו עם פלפל אדום חריף ומיץ ליים; "גוואקמולי" הם קוראים לזה. ממרח אדיר; הנה מתכון. אפשר לאכול אותו גם אחרי האוכל, כמו פוסטרה, כך שזה באמת אחלה קינוח.

הערות קטנוניות
* עם חתימת הרשומה נזכרתי בעוד מילה שהיגרה מעברית לספרדית בתיווך כתבי הקודש. עריסה של תינוק קרויה בספרדית Moisés. השלימו לבד את החסר.
** מותר לי לספר בדיחות גזעניות כי מוצא משפחתי מארצות ספרדיות-צפון-אפריקאיות. אפליה גזענית עצמית, אם תרצו.  

10 תגובות:

  1. בזיך = vasija,
    היפותיקי = hipoteca.

    השבמחק
  2. ייתכן והמקור לימי החג הגוואטמליים הוא ב-Jubilation (שמחה, עליצות וכו') באנגלית?
    אגב, בספרדית (ברחבי דרום אמריקה) אבוקדו הוא גם palta וגם aguacate.
    ובננה יכולה להיות banana או platano (שבמקומות מסויימים מתייחסת רק לירוקות, ובחלקן לכל בננה מסוג שהוא).

    השבמחק
    תשובות
    1. איני יודע. זה נשמע טוב. צריך לחפש את המילה במקורות קדומים.
      נכון. בננה היא גם "פלטאנו". באורוגוואי זו הבננה הירוקה שנאכלת מטוגנת. פה אבוקדו הוא רק "פאלטה" ולא אבוקדו. כך שאם הייתי מנסה להפיל בפח את הירקן בארץ אחרת, אולי הייתי כושל... אבל כאן זה הלך טוב.

      מחק
  3. אין לי מילים להוסיף כרגע, רק כמה
    תיקונים:
    אורוגואי מדינת עולם ראשון???? עולם שלישי וגם זה בקושי :(, לדעתי הל מבוססת מדעית...
    קרוב לוודאי שכשהצבעת על פרי ההדר הכתום הירקן אמר :Mandarina ולא קלמנטינה.
    יובל= jubileo
    סחטיין על משחק המילים: (טוקבק של פלוני. לא פיברקתי. מבטיח).

    השבמחק
  4. יפה ומעניין! נהניתי במיוחד מהמילה Moisés (ומתצלום ה"עגלה עם סוסה".)

    השבמחק
  5. ולענייני פירות וירקות...
    היום אחת התלמידות שלי העלתה את השאלה המעניינת:
    מדוע ולמה מרבית הפירות הם זכרים בעברית ונקבות בספרדית
    ומרבית הירקות הם זכרים בספרדית ונקבות בעברית

    שמא מדובר בתפיסות מגדריות נבדלות?

    השבמחק
    תשובות
    1. לקח לי רגע לזהות אותך, מור. בהצלחה עם הבלוג. העיצוב יפהפה.
      שאלה טובה. אין לי תשובה.

      מחק

רוצה להגיב? זה המקום!