זה בסדר לאכול דגים כי אין להם רגשות כלל

הכותרת של הרשומה היא תרגום של שתי שורות משירו האניגמטי של קורט קוביין, סולנה המת למשעי של להקת "נירוואנה", "משהו בדרך" (Something in the the way):

"It's okay to eat fish

Cause they don't have any feelings".

מהיכן שאב קורט את התפיסה שלדגים אין רגשות? אפשר וזה סתם משפט סתמי, ואפשר וזה משפט עם קורות חיים נוצריות אדוקות. בנצרות הקתולית, כידוע, ישנו איסור על אכילת בשר ביום שישי בשבוע. אכן, בשר דג אינו נכלל באיסור זה (ובמסגרת היתר זה, גם הקאפיברה, אגב, הייתה פעם סוג של דג, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת). האם מכאן יצאה הקביעה החריפה בדבר דלות עולמם הרוחני של שוכני הים? איני יודע, "צר עולמי כעולם דג" כנראה, אך מתברר שמקורות לתפיסה מעין זו מצויים כבר ביהדות. 

נא לא להאכיל את הדגים!

אם לא טעיתי בספירה, המקרא מחלק את המגוון הביולוגי שבעולמנו היפה לחמש מחלקות: חיות, בהמות, עופות, דגים - ובכלל זה דגי גרם ודגי סחוס - ושרצים. 

השבדי ליניאוס בוודאי היה חוטף שבץ אם היה מעיין בתנ"ך עם משקפי הטקסונום שלו, אבל זה מה שיש לא-לוהים להציע לנו. בניגוד לתפיסות אולטרה-אורתודוקסיות מודרניות, המקרא אינו ספר מדע ומעולם לא התיימר לספק מידע שלא לצרכים ומטרות דתיים. המקרא מזכיר את החלוקה הזו רק משום שהיא עוזרת "לעשות סדר" בחוקי הכשרות, ולא מטעם אחר. 

בכל אחת מהמחלקות הללו יש די יצורים שניתן לצלות, לטגן, לבשל ולאפות מבלי חשש איסור. "יאכלו ענוים וישבעו". מכל מקום החלוקה למחלקות נושאת משמעות ברורה: את העופות, הבהמות והחיות יש לשחוט לפני שצורכים את בשרם, מה שאינו נכון ביחס לדגים ולשרצים הכשרים. מדוע? לא ברור; האם לדג אין דם שבו תלויה הנפש?!

הבדל נוסף מתגלה בין החיות והבהמות לבין הדגים, העופות והשרצים - את בשרם של הראשונים אסור לבשל בחלב ואסור גם לבחון את תוצאות הניסוי הקולינארי (טעים, כך מוסרים לי). על אכילת בשרם של השניים בחלב, אין כל איסור מן המקרא, שהרי אין להם חלב. אמנם חז"ל הרחיבו את האיסור גם לבשר העופות - אך לא לבשר הדגים. מדוע? לא ברור; וכי ההבדל שבין בשר עוף לבשר בהמה קטן מההבדל שבין האחרון לבשר דג?!

(כל הזכויות שמורות לשלומצי הצלמת)

הבדל נוסף מתגלה רק ליודעי ח"ן. בעוד שיש איסור על משכב עם עופות, חיות ובהמות, מה שמכונה בלשון האקדמית "זואופיליה" ובלשון המקרא "ארור שוכב עם כל בהמה", אין איסור לעשות זאת עם... דגים (מנחת חינוך, מצווה רי, א). מדוע קיים הבדל גם בתחום זה בין הדג לבהמה? לא ברור; האם הדג אינו בכלל כל הבהמי שאינו אנושי?!

טובים השניים מן האחד? (מקור התמונה)

אכן, כל השאלות תיפתרנה באחת אם נשים לבנו לעובדה הפשוטה שדגים אינם חתולים. את זה יודע כל ביולוג חובב כמובן, אבל כוונתי היא לכך שדגים שונים מאוד מחתולים עד שאי אפשר אפילו לכלול אותם יחד (אפילו באוניברסיטה מחולקת הביולגיה כיום לרגילה ול"ימית"). לחתול, לסוס ואפילו לאווז, יש משהו משותף עם האדם, משהו שמבדיל את כולם יחד משאר החולייתנים. ההבדל הזה חלקלק כמו דג וקשה להניח עליו את האצבע בדיוק, אבל כנראה שהנקודה טמונה אי שם בשאלת הדמיון המורפולגי. תרנגולת וכבש הם מספיק דומים לאדם כדי להיכנס יחד איתו לאותה תיבה מנטאלית שאליה לא ייכנסו לעולם הדגים (והשרצים).

הדגים, איך נאמר את זה בעדינות ומבלי לפגוע ברגשותיהם (?), הם כל כך לא אנושיים: הם קרים ומכוסים במעטפת קשקשים; בעוד אנו תלויים באוויר גזי לשם קיומנו, הדג חי בתווך המיימי ונושם אותו; אין להם ידיים ורגליים; לא ברור איפה נגמר הראש שלהם ואיפה מתחיל הגוף (על אף שיש לי חבר שגם אצלו ההבחנה ביניהם לא קלה); אבל אולי חמורה מכל היא העובדה שדגים הם פשוטו כמשמעו חייזרים. דגים חיים ביקום אחר, עמוק ואפל שלנו אין בו דריסת רגל (ואפילו לא סנפיר).

"אני צמחונית ואני גאה בזה", כותבת המשתמשת oink? בפורום אינטרנטי, ומציעה לחבריה להצטרף אליה לאקטיביזם בתחום המאבק באוכלי הבשר. "געפילטע ורדרד וחמוד לא עושה לך יסוריי מצפון?" מקשה עליה משתמשת אחרת - והיא עונה: "לא! לדגים אין רגשות". אפילו צמחונית - לא מספיק אדוקה, כנראה, כי הם נמנעים בדרך כלל גם מצריכת בשר דג - מסוגלת לחלק בין דגים לשאר היצורים הבשרניים שבעולם. 

נראה לי שהתפיסה העממית שלדגים אין רגשות נובעת מכך שהם "אינם אנושיים", או במילים מדוייקות יותר, לא מספיק דומים לנו כדי שנוכל להשליך עליהם את אנושיותינו.

הדג אפוא אינו רק "לא-חתול" אלא "אל-חתול", "אל-אדם". ולכן, לחכמים ז"ל לא היה ספק שבשר של דג יכול להיאכל בחלב בלי שמישהו יקיש מכך שמותר לאכול בחלב גם בשר בהמה וחיה; המרחק כל כך עצום עד שאין חשש שינסו לגשר עליו; משום כך הדג גם אינו צריך שחיטה, שמסתבר שנועדה להקלת סבלן של העופות, החיות והבהמות, מה שאינו רלוונטי אצל יצור חסר רגשות כמו דג; זו גם הסיבה לכך שאין איסור על 'פישופיליה' - הדג כל כך לא-אנושי עד שלא יימצא המטורף שיימשך אליו ויפול ברשתו (חה, חה). 

מוקדש למ"ד שהצטערה על מר גורלם של הדגים המתים להם יום יום בשעה שהם נסחפים ממימיו המלוחים של האוקיינוס האטלנטי אל מימיו המתוקים של ריו דה-לה-פלטה. היי שלום ותודה על הדגים!

לעיון נוסף (מתוך ויקיפדיה)

"האם דגים חשים כאב?", סקירת ספרה של ויקטוריה בריית'וויט שיצא בהוצאת אוקספורד בשנת 2010.

"דגים חשים כאב!", כתבה קצרה של ה-BBC. 

רווח