דפים

יום שלישי, 28 במאי 2013

גלקסיות מתפוצצות, אינגליש-דרופינג ושקר אחד קטן

הספר "המהפך" של הרב זמיר כהן הוא רב-מכר בציבור הדתי-חרדי, וחביב במיוחד על תיכוניסטים דתיים. הספר זוכה לפופולאריות רבה בעיקר בזכות היותו נגיש לציבור הרחב. יש בו כל מה שאנחנו אוהבים ובגדול: תמונות כרומו ענקיות של ערפיליות רחוקות וגלקסיות מתפוצצות, תרשימים פסאובדו-מדעיים עם הרבה צבעים ואותיות לועזיות, ציורי אילוסטרציה מרהיבי עין ומעט מאוד מלל. הנוסחה המנצחת של המחזירים בתשובה, מסתבר, מזכירה מאוד את הנוסחה המנצחת של ירחוני המדע הפופולארי ומגזיני הגברים לשעת לילה מאוחרת.


הספר, כפי שכתבתי כבר בעבר, מנסה להוכיח את נכונות כתבי הקודש לאור הידע המדעי האנכרוניסטי הטמון בהם, ידע שמלמד על מקורם האלוהי. "הטיעון לפי אנכרוניזם" קראתי לטכניקה זו. לפני כשנה הקדשתי שתי רשומות לערעור תוקפה של אחת ההוכחות שהרב זמיר מנסח בספרו (מתי הכירו בכדוריות העולם? חלק א', חלק ב').  
על אף שהרשומות זכו להתעניינות רבה והגישה שלהם לפירוק טיעוניו של הרב זמיר היא גישה שיש להתמיד בה, טיעון אחר טיעון, אני רוצה לצאת מהמיקרו אל המאקרו; אני מבקש שנתעלם הפעם מהשאלה האם כל הידע המדעי התורני הנזכר בספר "המהפך" הוא אכן ייחודי ואנכרוניסטי; יחד נעלים עין לרגע גם מהשאלה האם מחבר "המהפך" מלקט מכל הבא ליד מבלי לבחון את אמינות המקור או שהוא מסנן את מקורותיו באיזושהי שיטה עלומה הידועה רק לו. לא. הפעם אני רוצה להקדיש כמה מילים לניתוח מאפיין בעייתי אחר של הספר: הקשר שיש בין תוכנו לבין כותרתו הפומפוזית. 
שמו של הספר הוא "המהפך: המדע מגלה את האמת שבתנ"ך". למקרא שם זה אני מצפה לקרוא ספר שבו גילויים מדעיים חדשניים מלמדים על נכונות טענות מדעיות שבספרי התורה, הנביאים והכתובים. לכל ידיעה מדעית עתיקה הנחבאת בספרים אלו יביא המחבר הוכחה מספרי המחקר המדעי העדכני.
הבה נבחן את הדבר יחדיו. הספר נוגע ב-42 נושאים המתחלקים לתשע קטגוריות העל הבאות: אסטרונומיה וקוסמולוגיה, גיאוגרפיה וגיאולוגיה, פיזיקה, בוטניקה, ביולוגיה, בריאות ורפואה, אימונולוגיה, גנטיקה, פארפסיכולוגיה. האם לכל אלו נמצא מקור בתנ"ך? רפרוף אקראי בדפי הספר בעבר גרם לי לחשוש שזו לא האמת. החלטתי לבדוק את העניין בצורה מדעית יותר. לשם כך הקדשתי ארבעים דקות של קצרנות משמימה: ישבתי עם הספר, עט ודף וערכתי לעצמי טבלה מסודרת ובה שמו של הנושא, מקור הידיעה המדעית במקורות היהדות ומספר העמוד שבו נמצא המקור. התוצאות הלא-מפתיעות מוגשות לעיונכם.


בשלושה נושאים בלבד הובא מקור תנכ"י מפורש כנגד הידיעה המדעית, ואלו הם: "התהוות היקום" (נושא מס' 1), "רואים את הקולות" (נושא מס' 13) ו"יום בשלות גורמי הקרישה" (נושא מס' 24). בכל המקרים הללו צוטט פסוק מן המקרא שהאמירה המדעית שבו מובנת מתוך הטקסט עצמו גם ללא פרשנות מאולצת. אכן, יהיה מי שיחלוק על כך ש"רואים את הקולות" אכן מתייחס לערבוב חושי שניתן לשחזור בעזרת אוסצילוסקופ (משקף תנודות) שתוכנת לכך, או שאלוהים ציווה על מילה ביום השמיני דווקא מפני שביום זה גבוהה מאוד כמות גורמי הקרישה בדם הנימול. גם הידיעות המדעיות שכביכול כתובות במפורש במקרא תלויות בפרשנות של הקורא ובכנות כוונותיו.  
בשבעה נושאים נוספים הובא מקור תנכ"י כאסמכתא כשהוא מפורש בידי חז"ל או פרשנים אחרים באופן דרשני שאינו בהכרח פשט הכתוב: "מאגרי מים בחלל" (5); "נדידת היבשות" (9); "חוק שימור החומר והאנרגיה" (11); "משקלו של האוויר" (16); "חוקי התורשה בתנ"ך" (34); "המוות, חידלון?" (38); "חוט כסף רוחני באדם" (42).
אם נהיה לארג'ים עם הרב זמיר ונקבל את כל הנושאים הללו כבעלי אסמכתא תנ"כית קבילה, נגלה שיש לנו עשרה נושאים מתוך 42 הם "תנ"ך". מה עם כל שאר הנושאים?  ובכן, כל שאר 32 הנושאים שבספר נתמכים במקורות חז"ליים מאוחרים הרבה יותר: התלמוד הבבלי והמדרשים צועדים בראש, אך גם הזוהר לא מפגר מאחור; פה ושם נמצא גם אסמכתות מפרשנות ימי הביניים ואפילו מספרות הקבלה החדשה של ר' חיים ויטאל והרמח"ל.
כמה אחוזים מהספר אפוא הם "תנ"ך"? 10 מתוך 42 הם 24%
במילים אחרות, רק פחות מרבע מהספר שטוען להוכחת התנ"ך מן המדע נסמך בכלל על "התנ". כל שלושת רבעיו האחרים של הספר עב הכרס עוסקים בהוכחת "ידיעות מדעיות" שאינן תנ"כיות אלא חז"ליות במקרה הטוב. 
מה גרם לרב זמיר לתת לספרו כותרת כל-כך לא מדוייקת? האם הרצון לחרוז בין "מהפך" ל"תנ"ך" הוא הסיבה לכך? (וזה חרוז צולע אגב, כפי שכבר אמר ראב"ע: "אל תחרוש בשור וחמור יחדיו; את השור הבא למישור ואת החמור - אל הר המור"). לא. איני חושד שפרץ של פיוטיות הוא שגרם ל"מהפך" לקבל את שמו הנוכחי. שהרי אם נחשוד בכך, מניין לנו ששיקולים אסתטיים אחרים לא השפיעו גם על התוכן של הספר? 
ואולי הרב זמיר פשוט לא שם לב לכך שספרו אינו עוסק ב"אמת שבתנ"ך", אלא "באמת שבפרשנות התנ"ך"? אכן, טעות אווילית כזאת מטילה ספק בכישוריו של הרב זמיר להוכיח את נכונות התנ"ך ולנתח מאמרים מדעיים; משום כך קשה לי לקבל את הטענה שהרב זמיר שהוא ראש כולל, מחבר ספרי הלכה ואוטודדיקט אמיץ, טעה כאן בספירה. 
לאור שלילת כל האופציות האחרות אני מרהיב עוז וטוען שהרב זמיר משקר ביודעין בשמו של ספרו מתוך כוונה להשיג רווח "קירובי". להבנתי, הרב זמיר כהן בחר להתמקד ב"תנ"ך" בגלל שהוא הספר הקדום ביותר המצוי בידינו, זה הנתפס כטהור ביותר ונטול השפעות זרות; הוכחת הכתבים העתיקים תפתח את הפתח לקבלת המסורת המשתלשלת מהם. הרב זמיר מסתיר את העיסוק הניכר של ספרו בידיעות מדעיות מתקופת חז"ל בגלל שהיכולת שלו לטעון לאנכרוניזם מושלם בידיעות מסוג זה לוקה בחסר; כפי שיודע כל היסטוריון מתחיל של המדע, בימי בית שני אמנם לא היה "מדע" כפי שהוא מוכר לנו כיום, אך כבר נצברו די ידיעות על העולם והיו נסיונות לבאר את מנגנוני הטבע וחוקיותו. ידיעה של חז"ל הנמצאת בספרים בני תקופה זו אינה מעוררת התפעלות כידיעה דומה הנמצאת בספר קדום. קל להטיל ספק באנכרוניזם של ידע שנוצר בתקופה רוויה בידע - ואת זה הרב זמיר רוצה למנוע. 
ולקינוח שאלה שתשאיר לחלקכם טעם מר בפה. מה מלמדת על ספר העובדה שהכותרת שלו אינה נכונה? או: מה רמת האמינות של חיבור שקובע שקר כשמו? אני משאיר את השאלה הזו פתוחה. אולי לרב זמיר עצמו יהיו פתרונים? אשלח לו העתק של המאמר בתקווה קלושה לתשובה.

7 תגובות:

  1. סוף סוף דתי שמוכן לחשוב טיפה מחוץ לקופסה!
    אשריך מכול הלב!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. איני חושב שאני היחיד. יש רבים וטובים שחושבים ישר (בדרך כלל. בכל זאת, אנחנו מאמינים בכמה דברים אירציונאליים בזכות המסורת).

      מחק
  2. פוסט חביב...! בפילוסופיה של המדע אנו שואלים מהו "הסבר", ולפי השיטה הפוזיטיביסטית, ההסבר הוא תעתוע ודמיוני. דמיין שאתה נותן הסבר לנס או לתופעה, ברגע מתן ההסבר - התופעה נעלמת ונותרתָ עם ההסבר. האם אפשר להסביר מדוע יצירה של מיכאלנג'לו היא יפה? אותו סיפור - נתת הסבר, הלך היופי. וכל זה הקדמה לאמונה - ברגע מתן הסבר לאמונה, האמונה מתפוררת. אם כן יש לשאול - מה שונה המתודולוגיה של הרב זמיר כהן ממה שעשה רמב"ם במתן הטעמים למצוות במורה נבוכים? אשאיר את השאלה פתוחה, למרות שיש לי תשובה ליבוביציאנית בשלוף.
    ובלי קשר - מתי יעבור כבודו לוורדפרס?

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר להסביר למה יצירת אומנות היא יפה(אם כי קשה לעשות זאת) ואני לא חושב שזה בהכרח יהרוס את היופי.
      לגבי היחס בין מתן הטעמים לרב זמיר:
      1. לא ידוע לי אם הרמב"ם עיוות דברים והסתמך על מידע שהיה אפשר לראות בתקופתו שהוא שגוי.
      2. לא נראה לי שהרמב"ם ניסה להביא את זה כהוכחה מוחצת לאמינות התורה אלא רק כהסבר למה ניתנו המצוות הללו

      מחק
  3. יישר כוח.
    חז"ל מעולם לא התיימרו להיות מדענים אלא שאבו את ידיעותיהם מכחמי התקופה.
    ולגבי "רואים את הקולות" הכוונה היא "מבינים", כמו דברי יצחק ליעקב: "ראה, ריח בני כריח שדה" (דעת מקרא).
    דיון מעניין הוא כיצד עובדות מדעיות הסותרות את ידיעות חז"ל יכולות להשפיע על ההלכה, כמו למשל הריגת כינים בשבת או אכילת בשר ודגים יחד.

    השבמחק
  4. נראה לי שאם רצית תשובה היה עדף לשלוח אותה בפורמט יותר ידידותי מהעתק של המאמר הזה שהוא סה"כ מאמר שתוקף אותו ולא שואל(לא שאני מבקר את המאמר, יש מקום לתקוף- אבל שאלה צריכה להיות מנוסחת אחרת)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. לא שלחתי לו עדיין העתק. ואתה צודק בקשר לאופן ההגשה. לא תיכננתי לשלוח לו את הנוסח הנוכחי שהוא נשכני מידי.

      מחק

רוצה להגיב? זה המקום!